משימתית טורבו? איך אני יוצאת מה"לופ" הזה

אני רוצה שתבואו איתי לחדר השינה שלי, 1/11/2022,
השעה 4 לפנות בוקר וה'מגשימה' שבי מתעוררת,
אני קמה מהמיטה, בחוץ עדיין חושך ובגדי הספורט כבר מוכנים
יחד עם הקפה החם, המחברת והעט יוצאת לגינה.

עד השעה 5 אני כותבת הכרת תודה על הטוב בחיי, ויוצאת לריצה.
6:30  אני כבר במקלחת,
7:00 אני במטבח, מנצחת על ארוחת הבוקר המשפחתית.

רעש סביבי, הרדיו מנגן גלגל"צ, מדי פעם צועקת לכולם לקום להתלבש.
והמשפט הקבוע; "נו… קדימה תזדרזו.. אתם לא תספיקו!!"

זה אגב התשתית הפנימית שלי, לאורך כל היום!

למגשימה שבי יש תוכניות והיא מנהלת לי את סדר היום,
אני רצה ממשימה למשימה ממש לפי ההנחיות שלה.
שוכחת לאכול, נוהגת תמיד מעל המהירות המותרת,
מתעסקת בנייד תוך כדי, והעיקר- להספיק!

הלילה מגיע ואני מסיימת את היום גמורה עם הרגשה
"כאילו" לא עשיתי היום כלום

באמ'שלך לין??!!!! לא עשית כלום??

אבל משהו בתוכי יודע טוב על מה אני מדברת, על אף שזה רחוק למציאות.
אני מרגישה ריקנות, כעס תסכול.

תוך 3 שניות אני כבר נרדמת וקמה שוב ב-4 בבוקר.
והכל חוזר חלילה.

איך אני יוצאת מהלופ' הזה

למה למרות שאני מגשימה את כל רצונותיי הטובים,
אני עדיין עייפה ומתוסכלת, ריקה ואבודה?

עברתי דרך מאז 1/11/22, כדי לָשׁוּב לָאֱמֶת הָאַחַת,
הבטוחה והסלחנית יותר.

אם את יודעת במה את טובה, את עושה מה שאת אוהבת,
יש לך משפחה חברים ובאמת שלא חסר כאמור דבר
ואת עדיין לא מרוצה… ?!
זה כי כשיש לך הכל ואין לך את החיבור האמיתי שלך לעצמך
דבר אינו שווה!

אהבתם? שתפו את הכתבה >>

כתבות נוספות

להיות מי שאתם זו תוכנית
הפעולה הטובה ביותר

להיות מי שאתם זו תוכנית הפעולה הטובה ביותר